ּ
הקדשה:
לחנה היקרה,
כל אדם נער,
ינעים זמירות;
הזקן -
שירות יֶאֱרׂג,
הפליג -
יַעֲרֹג וְיַעֲבֹר.
בידידות
יוחנן
ערב פסח, תש"ל
זו ההקדשה היפה שכתב יוחנן בן-זכאי לסבתי ב-1970, בפתיחה לספר תרגומי שירי אהבה סיניים "על פי יוּאֶפוּ" כפי שכתוב בעמוד השער.
לא מצויין מאיזו שפה תורגם הספר. אני חושדת שהוא תורגם מרוסית. אני לא חושבת שיוחנן בן זכאי ידע סינית, אבל בתקופה ההיא עדיין היה מתקבל על הדעת לתרגם ספרות עולם לעברית מרוסית, או אנגלית, כלומר - לא משפת המקור.
התחלת המנהג היתה ברצון להציג לעברים החדשים שהלכו ונולדו במדינה שבדרך ספרות טובה בעברית.
אמנם היה בשנות השבעים סינולוג מקצועי, שגם עסק בתרגום מסינית. שמו היה יורי גראוזה והוא הוציא לאור תרגום של דאו דה ג'ינג ב-1973 (יחד עם חנוך קלעי - כנראה לצורך עזרה בעברית) וב-1977 הוציא את מגדל הנצח : שירת טאנג בשיתוף עם יונה אלון (מן הסתם מאותה סיבה), אבל בכל זאת הוצאת קרית-ספר, הוצאה מכובדת לכל הדעות, הוציאה את השירים הסיניים מפרי עטו של בן-זכאי שנכתבו "על פי יוּאֶפוּ".
האמת - השירים יפים מאוד. הנה דוגמה (מעמ' 25):
בִּרְצוֹת אֲהוּבִי
בִּרְצוֹת אֲהוּבִי
חֲדָרַי לָבוֹא פְּנִימָה,
אֲנִי בִּמְבוּכַת הַלֵּב
הַדֶּרֶךְ אֲפַנֶה לוֹ לְאַט.
פִּיו שָנִי נוֹטֵף
שִירֵי אַהֲבַת עֲדָנִים,
וּצְלִילֵי נֵבֶל
יַעֲנוּ אֶצְבָּעוֹת עֲנֻגוֹת.
מהדהד שיר השירים כזה, לא?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה